אחד ההיבטים החשובים ברפואה האסתטית הוא דווקא לדעת מתי לא לבצע הזרקה – גם אם המטופלת או המטופל מאוד רוצים בכך. רופא אסתטי מקצועי לא נמדד רק בכמות החומר שהוא מזריק, אלא גם ביכולת שלו לעצור, לנהוג במידתיות והדרגתיות, להסביר ולהמליץ על המתנה, שינוי כיוון או טיפול חלופי.
ישנם מקרים רפואיים ברורים שבהם הזרקה אינה מומלצת – כמו בזמן הריון, הנקה, מחלות אוטואימוניות לא מאוזנות, דלקת פעילה באזור הטיפול, או זיהום עורי. אך מעבר לשיקולים הרפואיים, קיימים גם שיקולים אתיים ואסתטיים חשובים לא פחות.
לעיתים מגיעה מטופלת עם ציפייה לא ריאלית, רצון לשינוי דרמטי או השוואה לתמונות מפולטרות ברשתות החברתיות. במצבים כאלה חשוב לעצור ולהסביר – ייתכן שהצורך האמיתי הוא רגשי, לא אסתטי, ושהזרקה תחריף תחושת חוסר שביעות רצון. יש גם מקרים שבהם בוצעו כבר הזרקות רבות מדי, והפנים מאבדות פרופורציה – כאן תפקיד הרופא הוא לקבוע גבול, ולעיתים אף להמליץ על המסת חומר קודם לפני הוספת חומר חדש.
רופא טוב יודע לזהות מתי טיפול יהרוס יותר משהוא יתרום. הוא חייב להסתכל על הפנים כמכלול, לחשוב לטווח רחוק – ולא רק לספק פתרון נקודתי.
לסיכום: הזרקה מוצלחת מתחילה בהחלטה נכונה. לא כל בקשה מצד המטופל מחייבת פעולה – ולפעמים, דווקא ההמלצה לא לטפל כרגע היא הדבר המקצועי והאמפתי ביותר שרופא יכול לעשות.
המידע במאמר זה אינו בא להחליף התייעצות עם גורם רפואי מוסמך. יש להתייעץ עם רופא לפני כל טיפול!