נשירת שיער היא תופעה נפוצה ומורכבת, המשפיעה על גברים ונשים כאחד, ומושפעת ממחזור החיים של השערה. מחזור זה מורכב מארבעה שלבים עיקריים, המשפיעים על אורך חיי השערה, צפיפותה ומועדי הנשירה שלה. המחזור כולל את שלבי האנגן (Anagen), קטגן (Catagen), טלוגן (Telogen) ואקסוגן (Exogen). כל שערה עוברת את המחזור באופן עצמאי, כך שבכל רגע נתון, שערות שונות נמצאות בשלבים שונים, ולכן אין נשירה קולקטיבית של כל השערות בו-זמנית.
שלב האנגן הוא שלב הגדילה הפעילה, בו השערה מתחברת לזקיק ומתחילה לגדול ולהתחזק, וזמן השלב משתנה לפי תורשה, גנטיקה ומצב בריאותי. שלב זה עשוי להימשך בין שנתיים לשבע שנים, ולכן הוא השלב הארוך ביותר במחזור החיים של השערה. בשלב הבא, שלב הקטגן, השערה נכנסת למצב של מעבר, שבו היא מפסיקה לגדול, והזקיק מתחיל להתנתק ממנה. תהליך זה נמשך מספר שבועות בלבד ומכונה גם "שלב המנוחה". לאחר מכן, בשלב הטלוגן, השערה נשארת במנוחה בלא כל צמיחה. שלב זה נמשך כשלושה חודשים, ואחריו נכנס הזקיק לשלב האקסוגן, שבו השערה משתחררת מהזקיק ונושרת, והזקיק מתחיל לצמוח מחדש עם שערה חדשה.
מצבים בריאותיים שונים עלולים לשבש את המחזור התקין של הזקיקים ולהוביל לנשירה מוגברת. כך לדוגמה, חוסר איזון הורמונלי, כמו בהריון, גיל המעבר או תפקוד לקוי של בלוטת התריס, עלול להאט את שלב האנגן, מה שגורם לנשירה משמעותית. גם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), המפריעה לאיזון ההורמונים בגוף, עלולה להוביל לנשירה, במיוחד באזורים ספציפיים בקרקפת. מחלות נוספות, כגון זאבת (לופוס) ואנמיה, עשויות לגרום לנשירת שיער על ידי פגיעה בבריאות הזקיקים או חוסר בחמצן ובחומרים מזינים החיוניים לצמיחת השיער. מצבים אוטואימוניים נוספים, כמו אלופציה אראטה, יכולים לגרום לנשירה מהירה ומקומית כאשר המערכת החיסונית תוקפת בטעות את זקיקי השיער.
בנוסף למחלות, ישנם גם מצבים כמו דלקת כרונית של הקרקפת, דוגמת פסוריאזיס או באופן יותר נדיר דרמטיטיס סבוראית, העלולים להחליש את זקיקי השיער ולגרום לנשירה משמעותית. לחץ נפשי או גופני אינטנסיבי עלול להוביל לתופעה הנקראת טלוגן אפלוביום, שבה יותר שערות נכנסות לשלב הטלוגן מוקדם מהרגיל, דבר שגורם לנשירה זמנית כמה חודשים לאחר אירוע הלחץ.
במענה לנשירה, קיימים מספר פתרונות הן ברמה הרפואית והן האסתטית. בין הטיפולים הרפואיים ניתן למצוא תרופות כמו מינוקסידיל, המעודדות את זרימת הדם לזקיקים ומאריכות את שלב האנגן, וכן טיפולים הורמונליים שמיועדים למקרי חוסר איזון הורמונלי. טיפולי PRP (פלזמה עשירה בטסיות) משמשים לזרז את התחדשות תאי הזקיקים, והם מתאימים לאנשים הסובלים מנשירה או דלילות שיער. במקרים מתקדמים של נשירה או קרחת, טיפולים אסתטיים כמו השתלת שיער עשויים להיות אפקטיביים במיוחד.
לסיכום, שמירה על אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת, ניהול מתחים ושגרה הכוללת מנוחה, עשויים להאט או למנוע את נשירת השיער במקרים רבים.
